"הודו-סין" קראו הצרפתים למושבתם הגדולה בחלקה הדרום מזרחי של יבשת אסיה שכללה בנוסף לוייטנאם וקמבודיה גם את לאוס הקטנה. מאה שנות השלטון הצרפתי כאן, מלבד היותו אכזרי ומנצל, השאיר את חותמו החומרי והתרבותי כפי שניכר במבנים הקולוניאליים, השדרות הרחבות בערים הגדולות וכמובן במטבח המצוין המהווה שילוב מנצח של העידון הצרפתי עם האקזוטיקה האסיאתית. גם לאוס, גם  וייטנאם וגם קמבודיה מנסות עתה במרץ לסגור את הפער והצלקות העמוקות שהותירו המלחמות הקשות, מן האכזריות שידע העולם במאה ה-20.

אלה ארצות של שכיות חמדה: הנופים המרהיבים של מפרץ האלונג אשר נודעו בעולם בעקבות הסרט "הודו-סין",   שדות האורז הירוקים  של דלתת נהר המקונג , השווקים הצפים התוססים שעל הנהר הגדול ויובליו,  המקדשים הבודהיסטים שעמדו שוממים שנים רבות ונפתחו מחדש, אחוזות הקבר המפוארות וארמונות המלכים לשעבר, עיירות וכפרים צבעוניים שחזרו לשגרת הכפר השלווה, וכמובן, קומפלקס המקדשים המדהים של אנגקור ואט שבקמבודיה, אחד ממפעלי הבניה והיצירה הגדולים בהיסטוריה  שנבנו במשך כ-700 שנה והמהווים את אחד המפוארים שבאתרי הארכיאולוגיה והתרבות העתיקה שבעולמנו.