יופיה המרגש של אתיופיה  בנוי ממדבריות ומרמות, מהרים נישאים ומשפלות של גבעות ירוקות. עמקים פוריים ונהרות, יערות גשם וסוונות – הם מרכיבי הנוף המגוון ביותר באפריקה.

להבדיל מכל ארץ אחרת באפריקה השחורה שמדרום לסהרה, לחברה האתיופית יש שורשים מתועדים בהיסטוריה הרחוקה של המזרח התיכון. זו ארץ נוצרית בעיקרה, שכנסייתה עתיקת יומין ממרבית הכנסיות האירופיות. יש לה מסורת ארוכה ומפוארת של קיסרות ומלכות, ועל אף מאות שנים של פיגור יחסי מול הטכנולוגיה האירופית, מעולם לא ראה עצמו הממשל האתיופי נחות או כפוף ל"פטרון" מעבר לים.

החברה האתיופית מגוונת לא פחות מנופי הארץ. נוודים, נוודים למחצה, חקלאים ועירונים הם שִדְרַת המרקם. המוצא הלא אחיד – שמיים מחד, כושיתים מאידך – מתבטא בגיוון השפות: אמהרית – געז, טיגריניה, והמוני דיאלקטים כושיתיים. הקבוצות האתניות העיקריות באתיופיה הן אמהארה, טיגריניה, ואורומיה. לכל אחת מהן  שפה, מורשת, מנהגים ותרבות ננבדלים.